בסעיף 8 לפקודת הנזיקין נכתב ש"אדם שהוא גופו בית-משפט או בית-דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי". משמעות הסעיף איננה ברורה בכל הקשור לעבודות נוטריוניות כגון תרגום מסמכים או אישורי נוטריון - האם נוטריון הוא אדם המבצע "פעולות שיפוט" כפי שנכתב בסעיף? האם הסעיף הזה חל גם עליו?.
השאלה הזו נתונה לפרשנויות שונות, ואולם לדעת כותב מאמר זה התשובה חיובית. בפסק דין שניתן בשנת 1985 פירש בית המשפט את הסעיף כשטען שהוא חל על"בין פעולה שיפוטית לפעולה מעין שיפוטית כל זה הוא ענין למדיניות שיפוטית, ולפרשנות שתינתן בהתאם לה לסעיף 8 במקרה הנדון". ראוי לבחון האם חלה על אדם המעניק תרגום מסמכים או אישורי נוטריון חסינות משפטית, או אם הוא נשפט ככל האדם.
קיימת רשימה של בעלי תפקידים שלגביהם נידונה סוגיית החסינות, בצורה עקיפה או ישירה: ראש ההוצאה לפועל, בורר, מעריך או שמאי, מגשרים ומפשרים, מפרקי חברות, עורכי דין, חברי וועדת חקירה, ועוד קבוצה גדולה של אנשים הם בין אלה שזכאים לחסינות משפטית. מתוך הרשימה הארוכה, רק לגבי שלושה קיימת הכרעה נחרצת לטובת החסינות שלהם: ראש ההוצאה לפועל, והפסיכיאטר המחוזי. בנוגע לעורכי דין, וכך גם לגבי נוטריון המספק תרגום מסמכים, הוכרע כי הם אינם זכאים לחסינות משפטית.
עורכי דין ואנשי מקצוע רבים סבורים, לעומת זאת, שאיש מקצוע מתחום נוטריון יכול להשתבץ לרשימת הנהנים מחסינות בפני תביעת רשלנות. על נוטריון המספק תרגום מסמכים או אישורי נוטריון קיימות חובות רבות, והוא אף נתון לפיקוח מקיף - עליו לעמוד ברשימה של כללי אתיקה מקצועית, כגון שמירה על חסינות וכן החובה לדווח אמת, שעבירה על אחד מהכללים עשויה לגרום לנקיטת מספר סנקציות כנגדו.
